Avodah Zarah 9

Kapitel 9

א לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד ואם חטאו צבור אומרים לו כלך אצל צבור

1 Damit, wenn ein einzelner eine Sünde begangen hat, er sagen könne: beachte doch jenen einzelnen; und Gemeinschaft eine Sünde begangen hat, sie sagen könne: beachte doch jene Gemeinschaft.

ב וצריכא דאי אשמועינן יחיד משום דלא מפרסם חטאיה אבל צבור דמפרסם חטאיהו אימא לא ואי אשמועינן צבור משום דנפישי רחמייהו אבל יחיד דלא אלימא זכותיה אימא לא צריכא

2 Und beides ist nötig. Wüßten wir es nur von einem einzelnen, so könnte man sagen, weil seine Sünde keine öffentliche ist, nicht aber gelte dies von einer Gemeinschaft, deren Sünde eine öffentliche ist; und wüßten wir es nur von einer Gemeinschaft, so könnte man sagen, weil ihre Verdienste zahlreich sind, nicht aber gelte dies von einem einzelnen, dessen Verdienste nicht zahlreich sind. Daher [ist beides] nötig.

ג והיינו דרבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב (שמואל ב כג, א) נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה

3 Das ist es, was R. Šemuél b. Naḥmani im Namen R. Jonathans sagte: Es heißt: Ausspruch Davids, des Sohns Jišajs, Ausspruch des Mannes, der hoch erhoben ward: Ausspruch Davids, des Sohnes Jišajs, der das Joch der Buße hoch erhob.

ד וא"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר (ישעיהו נח, ח) והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך וכל העובר עבירה אחת מלפפתו ומוליכתו ליום הדין שנאמר (איוב ו, יח) ילפתו ארחות דרכם וגו'

4 Ferner sagte R. Šemuél b. Naḥmani im Namen R. Jonathans: Wer ein einziges Gebot auf dieser Welt ausübt, den empfängt es in der zukünftigen Welt und geht vor ihm einher, wie es heißt: deine Gerechtigkeit wird vor dir hergehen, die Herrlichkeit des Herrn deinen Weg beschließen. Wer ein einziges Verbot übertritt, den umschlingt es am Tage des Gerichtes und geht vor ihm einher, wie es heißt: es krümmen sich die Pfade ihres Laufes &c.

ה ר"א אומר קשורה בו ככלב שנאמר (בראשית לט, י) ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה לשכב אצלה בעוה"ז להיות עמה בעוה"ב

5 R. Elie͑zer sagte: Es hängt sich an ihn wie ein Hund, denn es heißt: und er war ihr nicht zuwillen, sich mit ihr zu legen, und mit ihr zusammen zu sein; sich mit ihr zu legen, auf dieser Welt, und mit ihr zusammen zu sein, in der zukünftigen Weit.

ו אמר ר"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הן לא חטאו אנו לא באנו לעולם שנאמר (תהלים פב, ו) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון וגו'

6 Reš Laqiš sagte: Kommt, wir wollen unseren Vorfahren dankbar sein, denn hätten sie nicht gesündigt, so würden wir nicht auf die Welt gekommensein, denn es heißt: ich glaubte, ihr seid Götter, insgesamt Söhne des Höchsten, ihr habt aber eure Handlungen verdorben; wahrlich, wie Menschen sollt ihr sterben &c. —

ז למימרא דאי לא חטאו לא הוו מולדו והכתיב (בראשית ט, ז) ואתם פרו ורבו עד סיני בסיני נמי כתיב (דברים ה, כז) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם לשמחת עונה

7 Demnach würden sie, wenn sie nicht gesündigt hätten, keine Kinder gezeugt haben; es heißt ja aber: ihr aber seid fruchtbar und mehret euch!? — Vor [der Gesetzgebung am Berge] Sinaj. — Auch bei [der Gesetzgebung am Berge] Sinaj heißt es ja:geh, sage ihnen: kehret nun zu euren Zeltenzurück!? — Zur Freude über die Beiwohnung. —

ח והכתיב (דברים ה, כו) למען ייטב להם ולבניהם וגו' לאותן העומדים על הר סיני

8 Es heißt ja aber: damit es ihnen und ihren Kindern wohlergehe!? — Denen, die am [Berge] Sinaj gestanden haben. —

ט והאמר ר"ל מאי דכתיב (בראשית ה, א) זה ספר תולדות אדם וגו' וכי ספר היה לו לאדם הראשון מלמד שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ופרנסיו כיון שהגיע לדורו של ר"ע שמח בתורתו ונתעצב במיתתו אמר (תהלים קלט, יז) ולי מה יקרו רעיך אל [וגו']

9 Reš Laqiš sagte ja aber: Es heißt:das ist das Buch über die Nachkommen Adams &c.; hatte denn Adam der Urmensch ein Buch? Dies lehrt, daß der Heilige, gepriesen sei er, Adam dem Urmenschen jedes Zeitalter und seine Gelehrten, jedes Zeitalter und seine Weisen, jedes Zeitalter und seine Leiter zeigte; als er aber an das Zeitalter R. A͑qibas herankam, freute er sich über seine Gesetzeskunde und war betrübt über seinen Tod und sprach: Wie teuer sind mir, o Gott, deine Gedanken.

י וא"ר יוסי אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף שנאמר (ישעיהו נז, טז) [כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף] כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי

10 Ferner sagte auch R. Jose, der Sohn Davids werde erst dann kommen, wenn keine Seele mehr im Guph sein wird, denn es heißt: der Geist wird von mir eingehüllt und die Seelen habe ich erschaffen!? —

יא לא תימא אנו לא באנו לעולם אלא כמי שלא באנו לעולם למימרא דאי לא חטאו לא הוו מייתי והכתיב פרשת יבמות ופרשת נחלות

11 Sage nicht; wir würden nicht zur Welt gekommen sein, sondern: es wäre ebenso, als würden wir nicht zur Welt gekommen sein, — Demnach ist anzunehmen, daß, wenn sie nicht gesündigt hätten, sie nicht gestorben sein würden; es sind ja aber Abschnitte über die Schwagerehe und Abschnitte über das Erbgesetz vorhanden!? —

יב על תנאי ומי כתיבי קראי על תנאי אין דהכי אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב (בראשית א, לא) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם מקבלין ישראל את התורה מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו

12 Wegen der Eventualität. — Sind denn Schriftverse wegen der Eventualität geschrieben worden!? — Freilich, so sagte auch R. Šimo͑n b. Laqiš: Es heißt: und es wurde Abend und es wurde Morgen, der sechste Tag; dies lehrt, daß der Heilige, gepriesen sei er, mit dem Schöpfungswerke eine Vereinbarung getroffen hat und zu ihm sprach: Nehmen die Jisraéliten die Tora in Empfang, so ist es recht, wenn aber nicht, so verwandle ich euch zurück in Wüste und Leere.

יג מיתיבי (דברים ה, כו) מי יתן והיה לבבם זה להם לבטל מהם מלאך המות א"א שכבר נגזרה גזרה

13 Man wandte ein Möge dies nur immer ihre Gesinnung bleiben; den Todesengel abzuschaffen ist nicht mehr möglich, da das Verhängnis bereits beschlossen worden ist;

יד הא לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן שנאמר (דברים ה, כו) למען ייטב להם ולבניהם עד עולם

14 vielmehr haben die Jisraéliten die Tora nur deshalb in Empfang genommen, damit keine Nation und kein Sprachstamm über sie Gewalt habe, denn es heißt: damit es ihnen und ihren Kindern immerdar wohlergehe!? —

טו הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יוסי אומר לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן שנאמר (תהלים פב, ו) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון

15 Er ist der Ansicht des Autors der folgenden Lehre: R. Jose sagte: Die Jisraéliten haben die Tora nur deshalb in Empfang genommen, damit der Todesengel keine Gewalt über sie habe, denn es heißt: ich dachte, ihr seid Götter und insgesamt Söhne des Höchsten, ihr habt aber eure Handlungen verdorben; wahrlich, wie Menschen sollt ihr sterben. —

טז ורבי יוסי נמי הכתיב למען ייטב להם ולבניהם עד עולם טובה הוא דהויא הא מיתה איכא (רבי יוסי) אמר לך כיון דליכא מיתה אין לך טובה גדולה מזו

16 Und R. Jose, es heißt ja: damit es ihnen und ihren Kindern immerdar wohlergehe, nur Wohlergehen sollte es ihnen, jedoch gab es einen Tod!? — R. Jose kann dir erwidern: es gibt ja kein besseres Wohlergehen als keinen Tod. —

יז ות"ק נמי הכתיב אכן כאדם תמותון מאי מיתה עניות דאמר מר ארבעה חשובים כמתים אלו הן עני סומא ומצורע ומי שאין לו בנים

17 Und der erste Autor, es heißt ja: wahrlich, wie Menschen sollt ihr sterben!? — Unter ‘sterben’ ist die Armut zu verstehen, denn der Meister sagte: Vier gelten als gestorben, und zwar: der Arme, der Blinde, der Aussätzige und der Kinderlose.

יח עני דכתיב (שמות ד, יט) כי מתו כל האנשים ומאן נינהו דתן ואבירם ומי מתו מיהוי הוו אלא שירדו מנכסיהם

18 Der Arme, denn es heißt: gestorben sind all die Leute; das waren ja Dathan und Abiram, und diese waren ja nicht gestorben, vielmehr hatten sie ihr Vermögen verloren.

יט סומא דכתיב (איכה ג, ו) במחשכים הושיבני כמתי עולם מצורע דכתיב (במדבר יב, יב) אל נא תהי כמת ומי שאין לו בנים דכתיב (בראשית ל, א) הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי

19 Der Blinde, denn es heißt: in Finsternis setze er mich gleich ewig Toten. Der Aussätzige, denn es heißt: laß sie nicht wie eine Tote sein. Der Kinderlose, denn es heißt: schaffe mir Kinder, sonst sterbe ich.

כ תנו רבנן (ויקרא כו, ג) אם בחקתי תלכו אין אם אלא לשון תחנונים וכן הוא אומר (תהלים פא, יד) לו עמי שומע לי [וגו'] כמעט אויביהם אכניע ואומר (ישעיהו מח, יח) לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וגו' ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך וגו'

20 Die Rabbanan lehrten: Wenn ihr nach meinen Satzungen gehen wollt; ‘wenn’ ist ein Ausdruck des Verlangens, denn so heißt es: wenn doch mein Volk auf mich hören &c., wie leicht wollte ich ihre Feinde demütigen; ferner heißt es: wenn du doch aufmerken wolltest auf meine Befehle, so würde einem Strome gleich deine Wohlfahrt werden &c. wie der Sand deine Nachkommen und die Sprößlinge deines Leibes &c.

כא תנו רבנן (דברים ה, כז) מי יתן והיה לבבם זה להם אמר להן משה לישראל כפויי טובה בני כפויי טובה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל מי יתן והיה לבבם זה להם היה להם לומר תן אתה

21 Die Rabbanan lehrten: Möchte dies nur immer ihre Gesinnung bleiben. Moše sprach zu den Jisraéliten: Ihr Undankbaren, Nachkommen von Undankbaren. Als der Heilige, gepriesen sei er, zu Jisraél gesagt hatte: möchte dies nur immer ihre Gesinnung bleiben, so sollten sie sagen: mache du es doch.

כב כפויי טובה דכתיב (במדבר כא, ה) ונפשנו קצה

22 Undankbare, denn es heißt: die elende Nahrung widert uns an;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel